גמגום אצל ילדים

כמה מתוק הפעוט שלכם שהתחיל לקשקש כמה מילים ובהדרגה גם לצרף מילים למשפט. אבל בוקר אחד הוא נשמע לכם מגמגם משהו. הוא חוזר על הברות, כמו: ״אי-אי-איפה אבא?״ או מושך צליל במילה כמו ״זה נששש-בר״, ואתם מתחילים לחשוש שמא הילד יגדל וימשיך לגמגם. אל דאגה!

גמגום אצל ילדים – מתי הוא מופיע?

גמגום בקרב ילדים צעירים, הנקרא הפרעת שטף בדיבור, הוא תופעה נפוץ למדי בקרב ילדים בגיל הרך בני שנתיים עד ארבע שנים, שמתחילים לרכוש את מיומנויות הדיבור. במקרים הפחות נפוצים הגמגום ההתפתחותי נמשך גם בגיל בית ספר. אבל לפי המחקר, רק כאחוז אחד מהילדים הצעירים המגמגמים ימשיך לגמגם גם בבגרות.

חשוב להבין שגמגום של ילדים מופיע כחלק מתהליך התפתחות הדיבור. ילדים רבים עשויים לגמגם בשלבים אלה, למשל כאשר הם מנסים לעמוד בקצב המשפט שהם רוצים לומר. אבל רוב הקטנטנים יגדלו וישאירו את הגמגום ההתפתחותי מאחוריהם.

רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:

גמגום פתאומי אצל ילדים

היכולת לדבר ולחלוק מחשבות וצרכים עם אחרים, היא תכונה שנראית לנו מובנת מאליה. אבל מה אם לפתע הילד לא מצליח לדבר באופן שוטף? בעיות דיבור אשר צצות לפתע משום מקום, יכולות להיות זמניות אבל עלולות להיות גם בעלות השפעה מתמשכת.

רוב ילדי הגן אשר מפגינים תסמיני הפרעת שטף לא יפתחו גמגום בבגרות, והתסמינים ייעלמו מעצמם בתוך מספר חודשים.

אבל הגמגום יכול להיות גם מצב כרוני שמתחיל בילדות המוקדמת ונמשך כל החיים. הפרעת שטף זו מצריכה התייחסות וטיפול בגמגום, כי גמגום בקרב מבוגרים עלול להשפיע על ההערכה העצמית ועל האינטראקציה של האדם המגמגם עם אנשים אחרים.

 

ממה נובע הגמגום?

הסיבות להפרעת שטף התפתחותית לא לגמרי ברורה, וגם אי אפשר לדעת מראש אם התסמינים הנוכחיים ימשיכו ללוות את הילד גם בבגרותו.

יש מחקרים שחקרו את הגורמים הבסיסיים לגמגום ההתפתחותי בקרב ילדים, ומצאו כי שילוב של גורמים עשוי להיות מעורב בתופעה זו, כמו:

  • אבנורמליות בשליטה המוטורית בדיבור – יש ראיות מסוימות המצביעות על כך שמדובר באבנורמליות בשליטה המוטורית בדיבור, כגון: תזמון וקואורדינציה חושית ומוטורית.

     

  • גנטיקה – הגמגום נוטה להיות משפחתי ועלול לנבוע מבעיות גנטיות תורשתיות.


גורמי סיכון לגמגום

בנים נוטים לגמגם הרבה יותר מאשר בנות, אבל קיימים כמה גורמים אחרים, מלבד המין, המגדילים את הסכנה לגמגום, והם:

  • עיכוב בהתפתחות בילדות – ילדים עם עיכובים התפתחותיים או עם בעיות דיבור אחרות, עשויים להיות בעלי סיכוי גבוה יותר לגמגם.
  • קרובי משפחה מגמגמים – הגמגום נוטה להופיע בקרב בני משפחה אחרים.
  • לחץ – לחץ המופעל במסגרת המשפחתית, כמו ציפיות הוריות גבוהות או סוגים אחרים של לחצים, עלולים להחמיר את המצב של גמגום התפתחותי קיים.

 

סיבוכים כתוצאה מגמגום

גמגום עלול להוביל לבעיות כמו:

  • בעיות בתקשורת עם אחרים
  • תחושות חרדה כשצריך לדבר בפני אחרים
  • הימנעות מדיבור במצבים בו יש צורך לדבר
  • חוויית אובדן מבחינת ההשתתפות בחברה, בלימודים או בעבודה, וויתור על האפשרות להצליח
  • חשיפה לבריונות או להצקות
  • הערכה עצמית נמוכה

קלינאי תקשורת לילדים – לאבחון גמגום אצל ילדים

קלינאי התקשורת ינסה לאתר את הגורמים להפרעת השטף בדיבור בקרב הילד הצעיר, על ידי עריכת סדרת בדיקות המסתמכות על ראיונות, תצפיות ואבחונים.

גורם בודד אחד אמנם לא מספיק כדי לנבא אם הגמגום הקיים יהפוך להפרעת שטף גם בבגרות, אבל שילוב של יותר מגורם אחד יכול לסייע למאבחן לקבל החלטה אם קיים צורך בטיפול או לא.

האבחון בודק:

  • האם קיימת היסטוריה משפחתית?
  • כמה זמן נמשכת הפרעת השטף בדיבור – האם היא נמשכת כבר 6 חודשים, לפחות?
  • האם קיימת הפרעת דיבור או הפרעת שפה נוספת?

כמה סימנים ותסמינים עשויים להעיד על הפרעת שטף, והם:

  • קושי להתחיל מילה, ביטוי או משפט
  • הארכת מילה, או צלילים בתוך המילה
  • חזרה על צליל, הברה או מילה
  • התנתקות, מעין השתתקות קצרה לפני הברות או מילים מסוימות, או השתהות בתוך המילה
  • הוספת מילים או הברות כמו אממ… כאשר צפוי להתעורר קושי בהגיית המילה הבאה
  • עודף מתח, הידוק או תנועה בפנים או בפלג הגוף העליון בניסיון להפיק את המילה
  • חרדה מפני הצורך לדבר
  • יכולת מוגבלת לתקשר ביעילות

קשיי הדיבור בגמגום עשויים להיות מלווים גם בתנועות כמו:

  • הבהוב עיניים מהיר
  • רעידות בשפתיים או בלסת
  • טיקים בפנים
  • טלטלות ראש
  • אגרופים קפוצים
  • הגמגום עלול להתגבר כאשר הילד נרגש, עייף או תחת לחץ, או כאשר הוא מרגיש מודע לעצמו, ממהר או לחוץ.
  • מצבים מסוימים, כמו דיבור מול הכיתה או שיחה בטלפון, עלולים להיות קשים במיוחד עבור מי שמגמגם.

יחד עם זאת, יש מצבים שבהם ילדים עם הפרעת שטף בדיבור יכולים לדבר מבלי לגמגם, כאשר הם:

  • מדברים לעצמם
  • שרים
  • או מדברים בו זמנית עם אדם אחר

במהלך האבחון, קלינאי התקשורת יבדוק את המאפיינים של קשיי הדיבור שמפגין המטופל, את הדרכים בהן הילד מנסה להתמודד עם אתגרים אלה, ואת השפעת הפרעת השטף על חיי היום יום ועל החיים החברתיים שלו.


האם ניתן לרפא גמגום בקרב ילדים?

כאשר ילדים מגמגמים בין גיל שנתיים לארבע שנים, מדובר בתקופה שבה מרבית הילדים מגמגמים כחלק מהליך למידת הדיבור, והגמגום ישתפר מעצמו. אבל גמגום שלא נעלם, מצריך טיפול בגמגום בקרב ילדים, שיוכל לשפר את שטף הדיבור.

 

בניית תכנית טיפול מותאמת אישית לאור האבחון:

המידע והנתונים שהצטברו בשלב האבחון, מאפשרים למטפל לאשש אם אכן הילד סובל מהפרעת שטף בדיבור, ואם כן, כיצד הפרעה זו משפיעה על חייו.

בשלב זה יוכל קלינאי התקשורת להכין תכנית טיפולית אישית מבוססת על המידע שנאסף בשלב האבחון. תכנית טיפול זו תסייע לילד:

  • להצליח לדבר באופן שוטף יותר
  • לתקשר באופן יעיל יותר עם אחרים
  • לא להימנע מפעילויות בגין החשש מגמגום

למעשה, קלינאי תקשורת לטיפול בגמגום, מאפשר לילד עם הפרעת שטף ללמוד לדבר בצורה קלה יותר ולבנות רגשות חיוביים והתייחסות חיובית כלפי הדיבור.

הטיפול עצמו מורכב מתכנית שתאפשר לילד ללמוד דרכי התנהגות ומיומנויות שיסייעו לו לשפר את התקשורת המילולית שלו. לדוגמה, הילד ילמד לשלוט בנשימה ובקצב הדיבור שלו; או הילד ילמד כיצד לדבר בצורה מתונה ושוטפת יותר כדי להצליח להפיק דיבור רצוף יותר.

משך הטיפול וסוג הטיפול עשויים להשתנות במידה רבה ממטופל אחד לשני, כי כל תכנית טיפול מותאמת לצרכים האישיים של הילד.

 

ילדים ומבוגרים שמגמגמים עשויים להפיק תועלת רבה מטיפולים כמו:

  • טיפול בדיבור
  • טיפול בעזרת מכשירים אלקטרוניים לשיפור שטף הדיבור
  • טיפול קוגניטיבי התנהגותי

איך להעלים גמגום בעזרת קלינאי תקשורת לילדים?

כאשר הילד מטופל כראוי על ידי קלינאי תקשורת לילדים, הטיפול אמור להביא לידי התוצאות הבאות:

  • הפחתת תדירות הגמגום
  • הפחתת המתח והמאבק ברגעי הגמגום
  • עבודה לקראת צמצום מצבי ההימנעות ממילה הגורמת לגמגום
  • למידה נוספת על נושא הפרעת השטף בדיבור, ושימוש בכישורי תקשורת יעילים כמו קשר עין או ניסוח ברור של משפטים.

עבודה משותפת עם קלינאי תקשורת מומחה לטיפול בהפרעת שטף, תעזור לילד להצליח ללמוד לדבר באופן שוטף יותר.

 

מתי לחפש טיפול בגמגום אצל ילדים?

מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה או לפנות ישירות לקלינאי תקשורת, כדי לקבוע פגישה, במקרים שבהם:

  • הגמגום נמשך יותר משישה חודשים
  • הגמגום מתרחש עם בעיות דיבור אחרות או בעיית שפה אחרת
  • הגמגום הופך תכוף יותר או ממשיך גם כשהילד מתבגר
  • הגמגום מתרחש בלוויית הידוק שרירים או מאבק ניכר לדבר
  • הגמגום משפיע על היכולת של הילד או המבוגר לתקשר בצורה יעילה בבית הספר, בעבודה או באינטראקציות החברתיות
  • הגמגום גורם לחרדה או לבעיות רגשיות, כמו פחד או הימנעות ממצבים בהם יהיה עליהם לדבר
  • הגמגום מתחיל כשאתם כבר מבוגרים

גמגום פסיכוגני לעומת גמגום נוירוגנטי

הפרעות בשטף הדיבור מיוחסות לסיבות פסיכוגניות או לסיבות נוירוגנטיות (neurogenic), שעלולות להיות חמורות.

גמגום פסיכוגני 

פירושו שהקושי נגרם על ידי בעיה רגשית ובעיקר כתוצאה ממתח. עם זאת, דרוש יותר מלחץ יומיומי כדי ליצור גמגום. אירועים טראומטיים (למשל, בקרב מבוגרים, בעקבות מות בן או בת זוג) עלולים להעמיס על האדם הגנות פסיכולוגיות, שיגרמו לפגיעה בשטף הדיבור.

מחקרים מראים שהגמגום הפסיכוגנטי הוא נדיר בהרבה ממה שחשבו בעבר. ובמקרים מסוימים, המדענים גילו גורם נוירוגנטי.

גמגום נוירוגנטי 

פירושו שמשהו מפריע לשטף האותות מהמוח אשר שולטים בדיבור.

מומחים רבים מייחסים היום את הגמגום הפתאומי בקרב מבוגרים, למקורות נוירוגנטיים.

שבץ מוחי הוא הגורם העיקרי לגמגום נוירוגנטי. סיבות נפוצות אחרות כוללות:

  • סמים, מרשם תרופות לא חוקי
  • פגיעה בראש
  • דלקת קרום המוח
  • טרשת נפוצה
  • מחלת פרקינסון
  • גידולים
  • כל דבר שפוגע במערכת העצבים המרכזים עלול להפריע לשטף הדיבור

     

מערכת העצבים המרכזית כוללת את:

  • המוח
  • חוט השדרה
  • העצבים

     

הפקת דיבור דורשת תיאום מהיר של אלפי פעולות עצביות. כל פער או שבר בזרימה, הופכים להפרעה בדיבור.

תרופות מרשם שעלולות להפריע לאותות המוח כוללות ממריצים כמו ריטלין ותרופות נגד דיכאון כמו זולופט (Zoloft). חשוב לבדוק עם הרופא את התרופות של אדם מבוגר שלפתע מגמגם. יתכן שיש צורך להפחית את המינון או להחליף את התרופה.

 

הבדל בין גמגום אצל ילדים לגמגום אצל מבוגרים

חומרת הפרעת השטף בקרב ילדים היא דינמית. עצמת הגמגום עשויה להשתנות מיום אחד למשנהו, לפעמים הגמגום נעלם לאחר מספר שבועות ולפעמים, לפתע הוא שב ומופיע.

תסמיני הגמגום נוטים להתייצב בגיל ההתבגרות והלאה. למרות שחומרת תסמיני הגמגום בקרב מבוגרים עשויה להשתנות מעת לעת, ברוב המקרים התסמינים יציבים יותר.

למבוגרים עם גמגום התפתחותי יש סימפטומים חיצוניים רבים הדומים לגמגום שלהם כשהיו ילדים. מבוגרים עם גמגום נוירוגנטי נבדלים מבחינת הפרטים. ההבדלים הללו כוללים:

  • ילדים מתקשים מאוד בחלק הראשון של המילה. מגמגמים המתחילים לגמגם כמבוגרים, מתקשים יותר בחלק האמצעי של המילה.
  • גמגום של ילדים לא מאופיין בהפסקות באמצע המילה או בין המילים, או בשימוש בהברות כמו אממ או אהה, בתדירות גבוהה כמו מבוגרים.
  • תלוי בגורם להפרעות בדיבור, יש מבוגרים שכלל לא מודעים לכך שהם לא מדברים כרגיל.

     

לסיכום, אם הפעוט שלכם התחיל לפתע לגמגם, עדיין נראה שמדובר בתופעה נפוצה מאוד בגיל הרך, ואין סיבה לחשש שמא הגמגום לא ייעלם מעצמו. אבל כאשר הפרעת השטף בדיבור נמשכת, היא עלולה להפריע לאיכות החיים ולתפקוד של הילד שימשיך לגמגם גם בבגרותו. לכן, אבחון מקצועי וטיפול מקצועי, בעיקר התנהגותי, עשוי לעזור לילד להתגבר על הגמגום או לפחות לשפר את שטף הדיבור שלו.

רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:

גמגום בקרב מבוגרים

גמגום אצל מבוגרים מקובל לשמוע ילדים צעירים מגמגמים בשעה שהם המתחילים לפתח את יכולות השפה שלהם. יותר נדיר להבחין במבוגרים שמפתחים לפתע פתאום גמגום, אבל

קראו עוד »

אבחון קלינאי תקשורת

אבחון קלינאי תקשורת קלינאי תקשורת מספקים אבחונים וטיפולים במקרים הקשורים להפרעות דיבור, שפה או תקשורת. מטרת הייעוץ והטיפול שמציע קלינאי התקשורת, היא להקל על תהליך

קראו עוד »

גמגום

גמגום גמגום הוא הפרעת דיבור שבה האדם חוזר על מילים או מאריך עיצורים ותנועות. אדם עם גמגום עלול להפסיק להשמיע צלילי הברות מסוימות במהלך הדיבור.

קראו עוד »

אוטיזם

אוטיזם עד לאחרונה דיברו המומחים על סוגים שונים של אוטיזם, כמו הפרעה אוטיסטית או תסמונת אספרגר, אולם היום, כל ההפרעות הללו נקראות ״הפרעות על ספקטרום

קראו עוד »

מעוניינים בשיחת ייעוץ מקלינאי/ת תקשורת מומלץ באיזור שלכם? השאירו פרטים ונדאג שיחזרו אליכם: