התמודדות עם הפרעת קשב בכיתה: כך תחזקו את הילדים גם בצד הרגשי ובצד הלימודי

ילדי בית הספר היסודי, המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז, מתמודדים גם עם הסתגלות למערכת החינוך ולדרישותיה. בשנים הראשונות בבית הספר (כיתות א' ו-ב'), לא נהוג לשלוח ילדים לאבחונים, מכיוון שאין לילדים צעירים את היכולת לבצע את האבחון תוך ניצול מקסימלי של הפוטנציאל שלהם. בשלב זה, מי שמסייע לילדים בשנתיים הראשונות הם ההורים והמחנכים. 

בכיתה ג', מתבצעת אצל הילדים קפיצה בהתפתחות הקוגניטיבית, החברתית והרגשית של הילדים. פעמים רבות, בשלב זה, יש צורך בסיוע נוסף, מכיוון שהמחנך וההורים כבר לא מצליחים להתמודד עם הקשיים לבדם. לכן, בשלב הזה הם פונים לטיפול פסיכולוגי, מבצעים אבחון דידקטי לאיתור קשיים ונעזרים גם בקלינאית תקשורת (במידה ולא עשו זאת עד עתה).

המחנך הוא הגורם התומך בילדים מתוך בית הספר. מי שמכוון את המחנך הם ההורים, בהדרכתן של קלינאית תקשורת (מבחינה לימודית) ופסיכולוג ילדים (מבחינה רגשית).

מה תפקידה של קלינאית התקשורת?

הטיפול בתלמידים עם הפרעת קשב מתמקד בכל הקשור לשיקום השפה והתקשורת. הפרעת קשב יכולה לבוא  לידי ביטוי בקשיים במילוי אחר הוראות בכיתה, בקושי להכין מטלות, שיעורי בית, קושי בהבנת הנקרא, קושי בקריאה והבנת טקסטים ועוד.

קלינאית תקשורת יכולה לייעץ לצוות החינוכי בבית הספר איך להנגיש את החומר הלימודי עבור תלמידים עם הפרעת קשב. היא יכולה לעזור לילדים ללמוד להקשיב בכיתה, להביע את עצמם בכתב, להביע את עצמם בעל פה ולקחת חלק בשיח הכיתתי.

מה תפקידו של פסיכולוג הילדים?

טיפול פסיכולוגי מומלץ מאוד לילדים עם הפרעת קשב לצד טיפול אצל קלינאית תקשורת. להיות ילד עם הפרעת קשב זה אומר לחוות הכל בצורה שונה לחלוטין מילד רגיל.

ילד עם הפרעת קשב הוא ילד שיש לו בלגן בלתי פוסק בראש, יש לו רעש. גם אם הוא מאוד משתדל להפסיק את הרעש הוא פשוט לא מצליח, זה לא בגלל שהוא לא רוצה. הוא לא רוצה להפריע למורה, הוא רוצה ללמוד, רוצה להתרכז, הוא פשוט לא מצליח. זהו מצב מאוד מתסכל עבור אותם ילדים.

הדבר הראשון שהילדים וההורים צריכים לעשות זה לקבל את ההפרעה בהבנה וללמוד לחיות איתה, לא להתבייש בה. רק לאחר שלב זה הם יוכלו להתחיל להתמודד איתה באמת. כאן בדיוק נכנס הטיפול הפסיכולוגי לילד. הפסיכולוג מסייע לילדים לעשות סדר, הוא מלמד אותם להתארגן, לבנות לעצמם לו"ז שעמו הם יכולים להתמודד ומנסה לעזור להם למצוא את הדברים שעוזרים להם ללמוד.

הפסיכולוג עוזר לילד לדבר על הדברים שמפריעים לו בהתמודדות היומיומית בבית ובכיתה, המבוכה, על קשיים חברתיים, רגשיים או כל דבר אחר שהוא מתקשה להתמודד עמו.

תפקיד ההורים

תפקידם של ההורים הוא החשוב מכל. ההורים מהווים גורם מקשר בין המחנך של הילדים, לבין הפסיכולוג וקלינאית התקשורת. הוא זה שאחראי להעביר את המידע בין כולם, לוודא שהם מיישמים את כל ההמלצות וקשובים לצרכיו של הילד.

ההורים יכולים לסייע מאוד להצלחתו והשתלבותו של הילד במסגרת בית הספר, כל עוד הם מצליחים לנווט בין כל הגורמים. הורה קשוב וערני, המצליח לנהל תקשורת טובה מול כל הגורמים ולקשר ביניהם, יכול לוודא שהילד שלו מקבל עזרה מקסימלית, כגון: לימוד אסטרטגיות למידה, עבודה על דימוי עצמי ומודעות עצמית, ויסות רגשי, ויסות חושי, פיתוח סגנון למידה מותאם ליכולת ולצרכים, הוראה מתקנת ועוד. כל אותם דברים יכולים לחולל פלאים בהישגיו של הילד, את היכולת שלו להתמודד עם הלימודים בפרט ועם החיים בכלל.

לצד הטיפול הפסיכולוגי של הילד, ההורים פוגשים את הפסיכולוג להדרכה הורית שמסייעת בהתמודדות היומיומית.

קלינאית תקשורת

טיפים להתמודדות עם הפרעת קשב בכיתה, בבית ובשיעורי הבית:

  1. תדאגו שהילד יקבל בבית הספר סיוע על ידי אנשי המקצוע המתאימים.

  2. לילדים עם הפרעת קשב קל יותר לשמור על קשב כאשר שומרים איתם על קשר עין. נסו לעשות זאת בזמן הכנת שיעורי בית ותבקשו מהמורים לעשות זאת בכיתה.

  3. אל תשכחו ליידע את המורים לגבי התנהגויות שאתם יודעים שמקדמות את הילד, כל דבר שיכול לעזור לו להתרכז בשיעור וללמוד טוב יותר.

  4. אם הילד מתקשה לשבת בשיעור, תבקשו שיאפשרו לו לקום מדי פעם.

  5. כשהילד מכין שיעורי בית תנסו לצמצם את כמות הגירויים שיש סביבו. כמה שפחות הסחות דעת.

  6. תעזרו לילד לרכז את חומר הלימוד שלו: שיבקש מחברים סיכומים, את החומר למבחן, כל דבר שיכול לעזור לו להשיג מידע מסודר למבחן או להכנת עבודה. לאחר שיש לו את החומר, עזרו לו למצוא מקום קבוע לשמור אותו כדי שלא יילך לאיבוד (קלסר, מגירה קבועה או כל מקום אחר).

  7. הקפידו להציב גבולות, אבל גבולות הגיוניים, המתחשבים בילדים, ביכולות שלהם ולא גבולות שהמטרה שלהם היא להעניש. תמיד תהיו עקביים עם הגבולות.

  8. אל תשכחו לחזק את הילדים, בכל פעם שהם מצליחים אמרו להם שאתם גאים בהם, גם אם מדובר בהצלחה קטנה. חשוב לחזק את הדימוי העצמי שלהם.

  9. בזמן הכנת שיעורי הבית אפשרו לילד לצאת להפסקה.

  10. תבקשו מהילד להכין לוח ולרשום עליו את כל משימות הלימוד שלו. כך הכל יהיה רשום מולו תמיד והוא לא יישכח.

  11. חשוב שלילד יהיה סדר יום מסודר וקבוע מראש. כדאי שיהיה לו זמן מובנה לדברים, שהוא יידע מה עומד לקרות מתי.

  12. תעזרו לילד למצוא הנאה בלימודים בבית הספר, בהכנת שיעורי הבית, בלמידה למבחנים. ילדים עם הפרעת קשב מתקשים מאוד למצוא הנאה בכך. הסיבה כך פעמים רבות קשורה לכך שהם חווים הרבה פעמים כישלונות.

  13. תנסו לפרק איתם משימות גדולות למשימות קטנות. במקום לתת לילדים משימה אחת גדולה שנראית בלתי אפשרית, תתנו להם מספר משימות קטנות שיובילו אל אותה תוצאה, אבל יהיה לו קל יותר לבצע.

רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:

אולי יעניין אותך גם?

מעוניינים בשיחת ייעוץ מקלינאי/ת תקשורת מומלץ באיזור שלכם? השאירו פרטים ונדאג שיחזרו אליכם: