חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הפרעת תקשורת

הפרעות תקשורת עלולות להשפיע על האופן שבו אדם קולט, שולח, מעבד ומבין את הרעיונות שהוא שומע. הפרעות תקשורת עלולות להחליש את כישורי הדיבור והשפה או לפגוע ביכולתו של האדם לשמוע ולהבין מסרים.

הפרעות תקשורת – הסוגים השונים

הפרעת תקשורת מחולקות לשני סוגים:

רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:

הפרעות בדיבור יכולות להשפיע במספר אופנים, כגון:

 שינוי או החלפת מילים. מצב זה מקשה על השומעים להבין את המסר שהאדם מנסה להעביר. לפעמים, עיכוב זה לא מלווה בניסיון לפצות על הקושי על ידי שימוש במחוות פיזיות, כתקשורת חלופית, וקלינאי תקשורת יכול לסייע בכך.

 

 כלומר, דיבור בקצב דיבור לא סדיר. קושי זה עלול לגרום לילד להיות לא מובן, וכתוצאה מכך להימנע מהשתתפות בשיחות עם אחרים.

 

 שפה שנשמעת יותר תבניתית ורובוטית ולא טבעית, או שימוש במעין שפה פרטית – אידיוסינקרטית (idiosyncratic), שרק הדובר והקרובים אלת בגובה הצליל המופק בעת הדיבור, או אי תקינות בנפח הדיבור או במשך שלו.יו מכירים ומבינים.

תוכן אקורדיון

משפיעות על אופן השימוש של הילד בדיבור או בכתיבה. צורות אלה משפיעות על מאפיינים כגון:

  • פונולוגיה (Phonology) – הצלילים המרכיבים את מערכות השפה.
  • מורפולוגיה (Morphology) – מבנה המילים ובנייתן.
  • תחביר – הדרך בה נוצרים המשפטים
  • הפרעות בתוכן השפה, המשפיעות על הסמנטיקה, כלומר על המשמעויות של המילים והמשפטים.
  • הפרעות בתפקודי השפה, המשפיעות על הפרגמטיקה, כלומר על השימוש במסרים מתאימים מהבחינה החברתית.

 

הפרעות הפוגעות ביכולת השימוש בדיבור ו/או בשפה.

ניתן לתאר אדם עם הפרעת שמיעה כחרש או ככבד שמיעה. אנשים חרשים לא יכולים לסמוך על השמיעה כמקור עיקרי לתקשורת. אנשים עם כושר שמיעה כלשהו, עדיין יכולים להשתמש באופן מוגבל בשמיעה שלהם כשהם מתקשרים עם אחרים.

 

הפרעות אלה משפיעות על האופן בו אדם מנתח ומשתמש בנתוני האותות שהוא קולט ושומע.

 

כל ההפרעות הללו, הקשורות גם להפרעת תקשורת חברתית, עלולות להוביל לדפוסי התנהגות ולפגיעה באיכות האינטראקציה והתקשורת החברתית, כגון:

מה גורם להפרעות בתקשורת?

הפרעות תקשורת יכולות להיות מצבים התפתחותיים או מצבים נרכשים. הסיבות לכך כוללות:

  • התפתחות מוחית לא תקינה
  • חשיפה לשימוש בסמים לפני הלידה
  • שפה או חיך שסועים
  • גורמים גנטיים
  • פגיעת מוח טראומטית
  • הפרעה נוירולוגית
  • שבץ
  • גידול באזור המשמש לתקשורת

על הפרעות הקשורות לסיבות נוירולוגיות – התפתחותיות

הפרעות תקשורת כוללות 5 הפרעות הקשורות לסיבות נוירולוגיות:

  • אוטיזם – ASD (Autism Spectrum Disorder). אוטיזם היא הפרעה התפתחותית על הספקטרום האוטיסטי, המשפיעה על התקשורת וההתנהגות. למרות שניתן לאבחן אוטיזם בכול גיל, מדובר בסימפטומים המופיעים בשנתיים הראשונות לחיים.

  • אספרגר – הפרעה התפתחותית על קשת האוטיזם, המאופיינת בקשיים משמעותיים באינטראקציה חברתית ובתקשורת לא מילולית, יחד עם דפוסי התנהגות החוזרים על עצמם.

  • תסמונת רט – המציגה תסמינים דומים לאוטיזם, אך בניגוד לאוטיזם, הגורם להפרעה זו הוא ידוע והוא גנטי.

  • הפרעה התפתחותית נרחבת.

  • הפרעה דיסאינטגרטיבית של הילדות – CDD (Childhood Disintegrative Disorder), המאופיינת כעיכוב התפתחותי, או היפוך חמור ופתאומי בהתפתחות השפה, בתפקוד החברתי ובמיומנויות המוטוריות.

מהם התסמינים של הפרעות תקשורת?

התסמינים תלויים בסוג ההפרעה ובגורם לה, והם יכולים לכלול:

  • חזרה על צלילים
  • שימוש לרעה במילים
  • חוסר יכולת לתקשר בצורה מובנת
  • חוסר יכולת להבין מסרים

איך מאבחנים הפרעות תקשורת?

אבחון מדויק עשוי לערב מספר מומחים: רופא משפחה, נוירולוג וקלינאי תקשורת, שרשאים לבצע בדיקות אבחון שכוללות בין השאר:

  • בדיקה גופנית מלאה
  • בדיקה פסיכומטרית של מיומנויות החשיבה וההיגיון
  • מבחני דיבור ושפה
  • הדמיית תהודה מגנטית – MRI
  • סריקת CT
  • הערכה פסיכיאטרית

חשוב לוודא: האם הקושי בתקשורת ובתפקוד החברתי נובע מהפרעת תקשורת ראשונית, שמבוססת על הפרעת קשב, או מהפרעת תקשורת משנית הנובעת בעיקר מבעיות בתקשורת החברתית, כשהפרעת הקשב היא לא הבעיה העיקרית. המשמעות היא שהמטפל ישים לב לכך שהפרעת הקשב המאפיינת את המטופל, לא מסתירה שלמעשה מדובר בהפרעת תקשורת.

ידוע, שלפעמים הפרעת הקשב מזוהה בגיל צעיר יותר מאשר הגיל שבו מזהים הפרעת תקשורת. מצב זה עלול לעכב את דרכי הטיפול, שיענו על הצרכים המתאימים באמת לילד המאובחן.

אחרי הכול, ככול שהמטפל יזהה את קשיי התקשורת מוקדם יותר, כך היכולת לשנות את מצב המטופל תהיה משמעותית יותר.

הפרעת תקשורת, שלעתים קרובות לא מקדישים לה תשומת לב טיפולית, גורמת לסבל רב לילד, ומציפה בפניו אתגרים תפקודים ורגשיים במהלך כל חייו. טיפול מתאים יאפשר למנוע את התסמינים האלה, או לפחות לאפשר למטופל להתמודד איתם באופן יעיל.

איך מטפלים בהפרעות תקשורת?

גישת הטיפול הטובה ביותר בהפרעת תקשורת, היא התמקדות במניעה ובהתערבות מוקדמת, בעיקר כאשר קיים חשש להפרעת תקשורת בתינוקות. המשמעות היא שההורים צריכים להיות מודעים לגיל הטיפוסי בו הפעוט שלהם אמור להבין כל אבן דרך במהלך ההתפתחות שלו:

  • שלוש השנים הראשונות לחיים, כאשר המוח מתפתח ומתבגר – זו התקופה האינטנסיבית ביותר לרכישת כישורי דיבור ושפה.
  • עד גיל 4 או 6 חודשים, התינוק בדרך כלל מקשקש באופן שדומה לדיבור, תוך שימוש במגוון צלילים, והוא גם מגיב לשינויים בטון הקולי.
  • לאחר שנה, באופן נורמלי, הפעוט אמור להבין כמה מילים פשוטות כמו שמות עצמים, לתקשר תוך כדי ביצוע מחוות פיזיות, ולהשתמש במילה אחת או שתיים.
  • מגיל שנה עד שנתיים ומעלה, הפעוטות קולטים באופן קבוע מילים חדשות, ומתחילים להשתמש בכמה מילים יחד ולצרפם למשפט קצר ופשוט.

אם להורים יש חששות הנוגעות לדיבור או להתפתחות השפה של הילד, עליהם לשוחח עם רופא המשפחה, אשר עשוי להפנות אותם לקלינאי תקשורת, המיומן בתחום הטיפול בהפרעת תקשורת. הטיפול עשוי לכלול פעילויות אינטראקטיביות מבוססות תקשורת, המיועדות הן להורים והן לילד.

בכול מקרה, כיוון שמדובר באבחון שעל פיו תיקבע גם התכנית הטיפולית, חשוב להבטיח שהאבחנה תהיה מדויקת מאוד. אבחון שגוי עלול לא לזהות נכון את הבעיה ולגרום לתכנית טיפולית שלא תתאים לילד ולא תקדם אותו.

 

קלינאי תקשורת לילדים

רוב הילדים עם הפרעות תקשורת יכולים להרוויח מטיפול של קלינאי תקשורת לילדים. תכנית הטיפול עצמה תלויה בסוג ההפרעה ובחומרתה.

עדיף להעניק לילדים טיפול מוקדם ככול האפשר. קלינאי תקשורת יכול לעזור לילד עם הפרעת תקשורת לבנות חוזקות קיימות, והוא יכול להציע גם תכנית לטיפול באוטיזם שמאופיין גם הוא בבעיית תקשורת.

הטיפול על ידי קלינאי תקשורת עשוי לכלול:

  • טכניקות מתקנות שיסייעו לשיפור מיומנויות חלשות.
  • למידה של צורות תקשורת אלטרנטיביות, כמו שפת סימנים.
  • טיפול קבוצתי יכול לאפשר למטופלים לבדוק את כישורי התקשורת שלהם בסביבה בטוחה. לפעמים, מעודדים השתתפות משפחתית.

קלינאי תקשורת למבוגרים

ישנן סיבות רבות לכך שאדם מבוגר לוקה בבעיית דיבור או שפה. כמה מהבעיות מתחילות בילדות, ואחרות מתרחשות לאחר מחלה או פציעה.

קלינאי תקשורת למבוגרים יכול לסייע לאנשים עם:

  • הפרעות דיבור שונות

  • אפרקסיה (Apraxia) – לקות מוטורית שנוצרת כתוצאה מהפרעה בקליפת המוח. לקות זו משבשת את היכולת להוציא לפועל פעולות קוגניטיביות וגורמת להפרעות בדיבור.

  • דיסארתריה (Dysarthria) – קושי בדיבור שמתבטא באי יכולת להגות עיצורים ולבטא הברות. אדם עם דיסארתריה יכול לכתוב בקלות, אבל מתקשה בדיבור.

  • גמגום

  • הפקת צליל קולי אבנורמלי

  • הפרעות שפה – כמו קשיים במיומנויות הדיבור והשפה, או בעיות בסמנטיקה ובפרגמטיקה.
  • אפזיה (Aphasia) – מתפתחת בעקבות שבץ או פגיעה מוחית. האפזיה מאופיינת בחוסר יכולת להשתמש או להבין את השפה.

  • מצבים רפואיים שונים

  • דמנציה – קטגוריה של מחלות מוח הגורמת לירידה ביכולת לחשוב ולזכור, לטווח הארוך. לעתים הדמנציה היא הדרגתית, ולעתים חמורה עד כדי כך שהיא משפיעה על התפקוד היומיומי של האדם. תסמינים נפוצים אחרים כוללים: קשיים בשפה, ירידה במוטיבציה ובעיות רגשיות.

  • סרטן הפה

  • פגיעה מוחית בחצי הדור הימני של המוח – בעיה המתפתחת באונה הימנית של המוח וגורמת ללקות חברתית.

  • פגיעה מוחית טראומטית

  • תומכי דיבור – AAC (Augmentative and Alternative Communication) – מכשירים התומכים באדם המתקשה לתקשר באמצעות דיבור.

  • קשיי דיבור לאנשים עם טרכאוסטומיה (Tracheostomies) או וונטילטורים (Ventilators) – מצבים של אנשים עם קשיי נשימה המטופלים במכשירים שונים בקנה הנשימה.

  • שינויים במבטא

מי נמצא בסיכון להפרעות בתקשורת?

  • הפרעת תקשורת שכיחה בקרב ילדים, גם אם מדובר בהפרעת תקשורת קלה בלבד. יחד עם זאת, הפרעות בתקשורת נפוצות גם אצל מבוגרים.

  • לאנשים עם פגיעות מוחיות יש סיכון גבוה יותר ללקות בהפרעות אלה.

  • תנאים רבים הגורמים להפרעות תקשורת מתרחשים באופן ספונטני, והם יכולים לכלול גם הופעה של אפזיה.

פרוגנוזה – סיכויים להשתפרות

מספר גורמים יכולים להגביל את האפשרות לוודא עד כמה שינוי יהיה אפשרי, ואת הידיעה מהו הגורם שתרם להפרעת התקשורת ולדרגת ההפרעה.

לילדים, התמיכה המשולבת של ההורים, המורים ואנשי מקצוע בתחום הדיבור והשפה יכולים להועיל. ועבור מבוגרים – מוטיבציה עצמית יכולה להיות בעלת חשיבות עצומה.

 

האם ניתן למנוע הפרעות תקשורת?

אין דרכים ספציפיות למניעת הפרעות בתקשורת. הימנעות מגורמי סיכון ידועים, כמו כל דבר אחר שעלול לגרום לפגיעה במוח, עשויה לעזור, וגם להפחית את הסיכון לשבץ מוחי, על ידי הקפדה על אורח חיים בריא.

הפרעות תקשורת רבות מתרחשות מבלי שהסיבות לכך יהיו ידועות. כאשר יש חשד להפרעות בתקשורת אצל ילדים, יש לזהות אותן בהקדם האפשרי.

רוצים להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת מהאיזור שלכם? השאירו פרטים לחזרה:

סימנים מוקדמים לאוטיזם

ילדים רבים עם הפרעה על הספקטרום האוטיסטי, מציגים הבדלים התפתחותיים כבר בינקות, במיוחד בתחום הכישורים החברתיים והשפה. מכיוון שבדרך כלל תינוקות אלה יושבים, זוחלים ומתחילים

קראו עוד »

אבחון לאוטיזם

אבחון לאוטיזם אבחון מוקדם לאוטיזם יכול ליצור הבדל משמעותי בחייהם של ילדים עם הפרעה על קשת האוטיזם ושל בני המשפחה שלהם. אבל לא תמיד קל

קראו עוד »

אבחון קלינאי תקשורת

אבחון קלינאי תקשורת קלינאי תקשורת מספקים אבחונים וטיפולים במקרים הקשורים להפרעות דיבור, שפה או תקשורת. מטרת הייעוץ והטיפול שמציע קלינאי התקשורת, היא להקל על תהליך

קראו עוד »

אוטיזם

אוטיזם עד לאחרונה דיברו המומחים על סוגים שונים של אוטיזם, כמו הפרעה אוטיסטית או תסמונת אספרגר, אולם היום, כל ההפרעות הללו נקראות ״הפרעות על ספקטרום

קראו עוד »

מעוניינים בשיחת ייעוץ מקלינאי/ת תקשורת מומלץ באיזור שלכם? השאירו פרטים ונדאג שיחזרו אליכם:

דילוג לתוכן